נגה ויזל -עבירות איומים, הנשק שבפה
רובנו לא ממש שמים לב להבטחות שאנו מפזרים סביב, בשעת כעס, באמצע ריב או כשנדמה לנו שאנחנו חייבים לעשות שריר. אם פעם אדם מאיים נתפס כלא נורמטיבי, היום, בעיקר במקום בו הבעת דעות וחוסר סבלנו כלפי דעות של מישהו אחר, הפכה לדבר שעושים בלחיצת כפתור. הגבול בין איום לנימוק, הפך מטושטש יותר.
אם לרגע אחד חשבתם שלאיים על מישהו בצד השני, שאתם בשידור ברדיו יכול להסתתר תחת להט הרגע או שאיום מילולי בשעת ריב, לא באמת תופס, כדאי שתחשבו שוב. גם אם יש לכם את הדעות הכי מוצקות והכי מנוגדות למי שנמצא בצד השני וגם אם אתם כועסים ומסוכסכים, איום זה איום.
החוק מגדיר איום ככל אירוע ישיר או עקיף, המהווה איום לצד השני וגורם לו מצוקה או ביצוע מעשה כלשהו ,בניגוד לרצונו. פגיעה בפרנסה, בשם הטוב, במוניטין, כל אלה הם איומים ממשיים ויש בהם לעשות נזק לאדם אחר.
לא רוצים לעבוד משמרת בוקר
נניח שאתם עובדים במסעדה ומאיימים על מנהל המשמרת שתפיצו את דבר היותו הומו ברבים, אם לא ייתן לכם משמרות טובות יותר. מה שעשיתם זה להכריח אדם אחר לעשות משהו בניגוד לכללים, על ידי החזקת חרב מעל ראשו וזו כמובן עבירה פלילית. גם אם צחקתם, גם אם לא התכוונתם, גם אם בסך הכול מדובר במשמרת ולא באירוע גורלי וחשוב, לקיחת שליטה באמצעות איום, היא עבירה לכל דבר.
תארו לעצמכם שאותו מנהל משמרת יעשה נזק לעצמו עקב חשש שתגלו את סודו, אולי מחר תחליטו ששינוי משמרות זה לא מספיק ואולי רצוי שיביא לכם יותר מהטיפ הקבוצתי. גם אם זה לא קרה והאיום נשאר במימדיו הוא, עשיתם נזק לאדם אחר, אך ורק באמצעות מילים.
דבריי הוצאו מהקשרם
אך האם קל כל כך להוכיח איום ? איום יכול להיעשות בשעת סכסוך, כחלק מויכוח, כחלק מדיון, בלהט הרגע וגם בתכנון מראש ובכוונה תחילה. כאשר מדובר על עבירת איומים, חשוב מאוד להבין את הקונטקסט שבו נאמרו הדברים, כך שחקירה פלילית תוכל לקבוע האם הייתה כוונה לממש את האיום ולא פחות חשוב, האם ברגע שהבנתם שאיימת על אדם אחר, המשכתם בפעולה או נקטתם צעדים אחרים.
כשזה נוגע לאיומים, החוק נותן הגדרה רחבה למדי ומותיר לשירותי האכיפה לתת את פרשנותם במסגרת גבולות גזרה ברורים. זו הסיבה שאם זומנתם לחקירה פלילית בגין איום שהשמעתם, רצוי לקבל ייעוץ לפני חקירה מעו"ד פלילי, כך שהפה שלכם לא ימשיך לסבך אתכם