היי הג'יפ! - חילוט רכוש על ידי המשטרה: מקרה אבוטבול
ביום ראשון התבשרנו על כך שהמשטרה החרימה את הג'יפ הממוגן היוקרתי של העבריין אסי אבוטבול שנידון ל- 13 שנות מאסר בגין ניהול ארגון פשיעה ובהלבנת הון.
כידוע, עונש המאסר גם כלל קנס בסך חצי מיליון ש"ח, אבל כאמור השבוע ספג ארגון הפשיעה של אבוטבול מכה כלכלית נוספת. לא מדובר רק בג'יפ הממוגן, אלא גם מכונית ה- BMW של אשתו ודירת מגורים בנתניה בשווי של 1.1 מיליון ש"ח השייכת לגבריאל עשור - חבר בארגון.
במשרד המשפטים אמרו כי מדובר בהחלטה תקדימית לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה והיא מתווספת לשורה ארוכה של צעדים שננקטים על-ידי רשויות אכיפת החוק במסגרת המלחמה בארגוני פשיעה, תוך מתן דגש מיוחד על תקיפה כלכלית של ארגוני פשיעה.
חילוט, החרמה או תפיסת חפץ על ידי המשטרה
חילוט רכוש הוא מונח המתאר עיקול או החרמה של נכסים בידי המדינה או גוף אחר הפועל מטעמה. בדרך כלל מדובר בנכס שמקורו בעבירה פלילית (כגון גניבה או הלבנת הון) או בנכס שסייע לביצוע פשע או פעולות טרור (כגון כלי רכב שהסיע מחבל מתאבד). ישנן מדינות שמשתמשות במינוח "עיקול" (שמשמעותו בישראל שונה מחילוט) או "החרמה" במקום "חילוט".
זוכרים את ימי בית הספר, כשהמורה החרימה לנו עד הודעה חדשה רכוש שהפרענו באמצעותו למהלך התקין של הלימודים? ההחרמה של חפצים על ידי המשטרה היא גם סוג של עונש, אך ברוב המקרים הרכוש אינו חוזר לבעליו.
חוק החילוט הוא סבוך מפני שתפיסת חפצים על ידי המשטרה מהווה פגיעה בזכויות הנחקר, בראש ובראשונה בזכות הקניין, הנחשבת לזכות בסיסית על פי חוקי היסוד.
מה ניתן לעשות במקרה של תפיסת חפצים על ידי המשטרה?
המשטרה רשאית לתפוס חפצים של נחקר אם יש לה יסוד סביר להניח שהחפץ:
שימש או עתיד לשמש לביצוע עבירה
עשוי לשמש ראיה בהליך המשפטי
ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
תפיסת חפצים בהתאם לנ"ל מפורטת בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי [התשכ"ט- 1969]. תפיסת חפצים על ידי המשטרה אינה פעולה הפיכה, כי אדם שחפץ בבעלותו נתפס על ידי המשטרה רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לקבל את החפץ, ובית המשפט יכול לקבוע שהחפץ יוחזר לאדם בהתאם לבקשתו.
נוגה ויזל - תפיסת חפץ על ידי המשטרה
מה קורה במידה ותפיסת החפץ על ידי המשטרה פוגעת בנחקר?
תפיסת חפצים על ידי המשטרה עלולה לפגוע ולגרום לנזקים קשים לנחקר, במיוחד אם הוא משמ לו לעבודה כמו מחשב אישי, פנקסי חשבוניות או כלי רכב. במקרים כאלו כתוצאה מתפיסת החפצים לא תהיה לאדם אפשרות להמשיך בעבודתו ופרנסתו תיפגע.
לכן, על בית המשפט לאזן את האינטרס הציבורי להמשיך ולהחזיק בחפץ מול הפגיעה הנגרמת כתוצאה מהחזקת החפץ לאורך זמן. כלומר, בית המשפט בוחן את המידה שבה תפיסת החפץ על ידי המשטרה פוגעת בבעליו והאם ניתן להיעזר בתחליף שייתן מענה דומה בזמן שהחפץ נמצא ברשות המשטרה.
כאמור, בית המשפט מעניק חשיבות גדולה לחוק כבוד האדם וחירותו. כך שבמקרה של תפיסת חפצים הדרושים לאדם לצורך פעולותיו היומיומיות, יתחשב בית המשפט במצבו של האדם שחפצו נתפס, ויעדיף לשחרר את החפץ. במקרים מסוימים בית המשפט עלול לדרוש ערבויות על מנת להבטיח שהחפץ ישמש כראיה בבית המשפט גם לאחר החזרתו לבעליו.
מה קורה עם הרכוש והכסף?
במידה והמשטרה החרימה את הרכוש ובית המשפט נתן הוראה כי הוא לא ישוב לבעליו, היוא יוצא למכרז על ידי המדינה, והכסף שהיא תקבל ממנו, הולך לטובת הציבור. אז אם אתם חשקה נפשכם בג'יפ צ'ירוקי יוקרתי (וממוגן), אולי עכשיו תוכלו למצוא אחד כזה מבחיר מציאה...
כידוע, עונש המאסר גם כלל קנס בסך חצי מיליון ש"ח, אבל כאמור השבוע ספג ארגון הפשיעה של אבוטבול מכה כלכלית נוספת. לא מדובר רק בג'יפ הממוגן, אלא גם מכונית ה- BMW של אשתו ודירת מגורים בנתניה בשווי של 1.1 מיליון ש"ח השייכת לגבריאל עשור - חבר בארגון.
במשרד המשפטים אמרו כי מדובר בהחלטה תקדימית לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה והיא מתווספת לשורה ארוכה של צעדים שננקטים על-ידי רשויות אכיפת החוק במסגרת המלחמה בארגוני פשיעה, תוך מתן דגש מיוחד על תקיפה כלכלית של ארגוני פשיעה.
חילוט, החרמה או תפיסת חפץ על ידי המשטרה
חילוט רכוש הוא מונח המתאר עיקול או החרמה של נכסים בידי המדינה או גוף אחר הפועל מטעמה. בדרך כלל מדובר בנכס שמקורו בעבירה פלילית (כגון גניבה או הלבנת הון) או בנכס שסייע לביצוע פשע או פעולות טרור (כגון כלי רכב שהסיע מחבל מתאבד). ישנן מדינות שמשתמשות במינוח "עיקול" (שמשמעותו בישראל שונה מחילוט) או "החרמה" במקום "חילוט".
זוכרים את ימי בית הספר, כשהמורה החרימה לנו עד הודעה חדשה רכוש שהפרענו באמצעותו למהלך התקין של הלימודים? ההחרמה של חפצים על ידי המשטרה היא גם סוג של עונש, אך ברוב המקרים הרכוש אינו חוזר לבעליו.
חוק החילוט הוא סבוך מפני שתפיסת חפצים על ידי המשטרה מהווה פגיעה בזכויות הנחקר, בראש ובראשונה בזכות הקניין, הנחשבת לזכות בסיסית על פי חוקי היסוד.
מה ניתן לעשות במקרה של תפיסת חפצים על ידי המשטרה?
המשטרה רשאית לתפוס חפצים של נחקר אם יש לה יסוד סביר להניח שהחפץ:
תפיסת חפצים בהתאם לנ"ל מפורטת בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי [התשכ"ט- 1969]. תפיסת חפצים על ידי המשטרה אינה פעולה הפיכה, כי אדם שחפץ בבעלותו נתפס על ידי המשטרה רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לקבל את החפץ, ובית המשפט יכול לקבוע שהחפץ יוחזר לאדם בהתאם לבקשתו.
נוגה ויזל - תפיסת חפץ על ידי המשטרה
מה קורה במידה ותפיסת החפץ על ידי המשטרה פוגעת בנחקר?
תפיסת חפצים על ידי המשטרה עלולה לפגוע ולגרום לנזקים קשים לנחקר, במיוחד אם הוא משמ לו לעבודה כמו מחשב אישי, פנקסי חשבוניות או כלי רכב. במקרים כאלו כתוצאה מתפיסת החפצים לא תהיה לאדם אפשרות להמשיך בעבודתו ופרנסתו תיפגע.
לכן, על בית המשפט לאזן את האינטרס הציבורי להמשיך ולהחזיק בחפץ מול הפגיעה הנגרמת כתוצאה מהחזקת החפץ לאורך זמן. כלומר, בית המשפט בוחן את המידה שבה תפיסת החפץ על ידי המשטרה פוגעת בבעליו והאם ניתן להיעזר בתחליף שייתן מענה דומה בזמן שהחפץ נמצא ברשות המשטרה.
כאמור, בית המשפט מעניק חשיבות גדולה לחוק כבוד האדם וחירותו. כך שבמקרה של תפיסת חפצים הדרושים לאדם לצורך פעולותיו היומיומיות, יתחשב בית המשפט במצבו של האדם שחפצו נתפס, ויעדיף לשחרר את החפץ. במקרים מסוימים בית המשפט עלול לדרוש ערבויות על מנת להבטיח שהחפץ ישמש כראיה בבית המשפט גם לאחר החזרתו לבעליו.
מה קורה עם הרכוש והכסף?
במידה והמשטרה החרימה את הרכוש ובית המשפט נתן הוראה כי הוא לא ישוב לבעליו, היוא יוצא למכרז על ידי המדינה, והכסף שהיא תקבל ממנו, הולך לטובת הציבור. אז אם אתם חשקה נפשכם בג'יפ צ'ירוקי יוקרתי (וממוגן), אולי עכשיו תוכלו למצוא אחד כזה מבחיר מציאה...