עבירות מין: עדות מול עדות
בית המשפט נדרש לאחרונה לשתי פרשות סבוכות המעורבים בהן עברייני מין. משני המקרים ניתן ללמוד עד כמה חשובות הן העדויות והראיות במשפטים מסוג זה ועד כמה הן יכולות להכריע בגורלם של אנשים.
אדריאן שוורץ וה"זיגזג" המשפטי
הפרשה הראשונה והמוכרת יותר היא זו של אדריאן שוורץ. מערכת המשפט בישראל קובעת כיום כי ניתן להרשיע אדם בעת הליך פלילי על סמך ראיית ה-DNA כראיה יחידה, וכי משקלה של ראיית DNA זו זהה למשקלה של ראיית טביעת האצבע.
נשמע לכם ברור, החלטי ומדויק? אל תמהרו לקפוץ למסקנות.
מיד אספר לכם איך הדברים לא ממש עובדים בצורה ברורה והחלטית בעניין תוקף משפטי של בדיקות DNA.
אדריאן שוורץ הורשע במשפט פלילי בשנת 1991 באונס ילדה בת 11. הוא הואשם בשעתו בשבעה מעשי אונס, אך בסופו של דבר הורשע בשניים מתוך השבעה, וזוכה מחמשת האישומים האחרים.
במשך 10 שנים הוא המשיך להילחם על חפותו מתוך כתלי בית הכלא ודרש ביצוע בדיקות DNA לצורך השוואה בין כתמי הזרע שנמצאו בזירת האונס לבין דגימות שיילקחו ממנו. בסופו של דבר הורה בית המשפט לבצע בדיקות DNA שנמשכו כשלוש שנים. בסוף שנת 2004 הודיעה חוקרת המכון לרפואה משפטית, הד"ר מיה פרוינד, כי בכל המוצגים שנבדקו אותר הפרופיל הגנטי של הילדה ופרופיל גנטי נוסף של זכר שמקורו לא יכול להיות אדריאן שוורץ!
כתוצאה מקביעה זו דרש שוורץ בתוקף משפט חוזר. במהלך הליך הטענות של הפרקליטות נגד קיום משפט חוזר התברר כי ד"ר פרוינד חזרה בה מאותה קביעה. נשמע לכם מוזר?
ד"ר פרוינד הסבירה כי כוונתה בחוות הדעת הייתה, שלא ניתן לחייב או לשלול את אדריאן שוורץ כמקור לחומר הגנטי שאותר בממצאים שבזירת האונס. לדבריה, אין זה אומר שהוא לא ביצע את המעשה, אלא שלא ניתן להוכיח או לשלול זאת על פי תוצאות בדיקת ה-DNA.
בסופו של דבר, המערכת המשפטית הכריעה על עריכת משפט חוזר לשוורץ. חשוב שתדעו כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה בית המשפט העליון הורה על קיום משפט חוזר בהתבסס על בדיקות DNA.
שוב משפט – ושוב אני שואלת: ל- DNA יש תוקף משפטי חד משמעי בישראל?
ב-2006 נערך משפטו החוזר של אדריאן שוורץ, ומה קרה? במהלך המשפט הוכיחה אותה בדיקת ד.נ.א כי שוורץ הוא זה שביצע את האונס וכן שני מעשי אונס נוספים - בשתי ילדות בנות 13. כלומר, אותה בדיקתDNA שבגללה הוחלט על משפט חוזר, היא זו שבסופו של דבר "שינתה עורה" והכריעה ששוורץ הוא האנס. ואני שואלת: מה השתנה? הרי זו אותה בדיקת DNA . איך יתכן שבכל פעם מושגת תוצאה אחרת?
מסתבר שזה בהחלט יכול לקרות. תלוי את מי שואלים...
במסגרת המשפט החוזר נשלחו קבצי מחשב של פענוח אותן דגימות DNA מזירת האונס למומחה בעל שם עולמי, פרופסור אדיר לינאקר. הוא בדק את החומר וקבע כי יש חשד סביר לכך ששוורץ הוא שביצע את האונס.
אם כן, אתם יכולים להבין שכל נושא הזיהוי הגנטי – למרות שהוא מחוקק בחוק – "סובל" עדיין מבעיה של יכולת זיהוי מוחלטת וחד משמעית, ועדיין רחוק מרחק רב מאמינותה של טביעת אצבע.
אורלי פרוינד -חשיבות העדות של נפגעת מין
ומכאן למקרה שלכאורה דומה, אך שונה בתכלית. כמו אצל אדריאן שוורץ, גם כאן הכרעת הדין נמשכה שנים ארוכות, אך מסיבות אחרות לגמרי.
התוכנית "המקור" של ערוץ 10 הציגה אתמול את סיפורה הנוגע ללב של אורלי פרוינד שנוצלה מינית (יחד עם אחותה) על ידי הדוד שלהן - יוסי רובין. רק היום, למעלה מ- 20 שנים אחרי אותן תקיפות, הורשע רובין על ידי בית המפשטו צפוי להיכלא לשנים ארוכות.
לא ייתכן שהעבריין ייצור לזכותו יתרון משפטי בעקבות העבירות אותן ביצע
פרוינד, שחשפה את סיפורה כבר לפני 7 שנים בתוכנית הרדיו של יעל דיין, התקשתה כל אותן שנים לתת עדות קבילה בבית המשפט מהסיבה הפשוטה - הזיכרון והפחד פשוט שיתקו אותה.
רק היום, לאחר שנים של ייסורים וטיפול פסיכולוגי ארוך, הצילחה לתת את העדות המפליליה בבית המשפט, שהובילה בסופו של דבר להרשעתו של רובין.
בעבירות מין בדרך כלל התיק מתבסס על עדות אחת. לכן, המתלוננת חייבת להעיד מכיוון שללא עדותה לא ניתן להוכיח דבר.
בדרך כלל הפרקליטות מעדיפה שהמתלוננת לא תעיד (מצב נפשי קשה וחקירה צולבת של סניגור ) והסניגור יוכל להגיע להסדר מקל בתנאי שיוותר על עדות המתלוננת.
במקרה של פרוינד, הפרקליטות לא ויתרה וטוב שכך. לא ייתכן שהעבריין יהנה מחומרת מעשיו ולא יעמוד לדין. על כן, היה חשוב כל כך שפרוינד תאזור כוח ותעלה על דוכן העדים ותספר מה שקרה. מה שמציק הוא שאולי לולא התערבות התקשורת, יוסי רובין היה עדיין מסתובב חופשי.