אי שפיות ואי כשירות לעמוד לדין - דודו טופז, יחיא פרחאן ורוני רון
בשלושת הפרשות הפליליות המדוברות ביותר לאחרונה, נראה כי הסניגורים ירצו להוכיח במסגרת טיעוני ההגנה כי מרשיהם סובלים מחוסר שפיות ולכן אינם כשירים לעמוד לדין. זהו טיעון שכיח בקרב אלו המגנים על מבצעי עבירות אלימות.
רוני רון (המואשם ברצח התינוקת מרי רוז), יחיא פרחאן (המואשם ברצח דנה בנט ובעוד שלושה מקרי רצח נוספים) ודודו טופז (שעתיד לעמוד למשפט על פרשת הכאות בכירי התקשורת) לא ביצעו (לכאורה) את פשעיהם בזמן ששהו באברבנל, אך זה לא מונע מעורכי דינם לטעון לחוסר שפיות. המשותף לשלושתם הוא שכולם הודו במעשים המיוחסים ולהם והאפשרות היחידה עבורם לזכות בהקלה בעונש הוא במקרה שבית המשפט יתחשב בכך שמעשיהם בוצעו בזמן חוסר שפיות וכשלא היו מודעים למעשיהם.
טענות אלה מעוררות זעם מובן בקרב הקורבנות, בני משפחותיהם והציבור הרחב. מספיק להציץ בטוקבקים של הידיעות המדווחות על טענות ההגנה כדי לספוג את דעת הקהל שאומרת בגדול: "רוצחים הם בהגדרה לא נורמלים, אחרת לא היו רוצחים".
אני חושבת שזה המקום והזמן לבחון מקרוב ולנתח את ההגדרות המשפטיות הנ"ל:
אי כשירות לעמוד לדין
הגדרה זו מופנית לאדם הלוקה במחלת נפש ואינו יכול לתקשר מבחינה נפשית עם סביבתו. כעורכת דין פלילית הוא לא יכול לתקשר גם איתי, כסנגורית שלו, ומן הסתם אינו מתקשר גם עם בית המשפט. על כן הוא אינו יכול להיחשב מבחינה מעשית כנוכח בבית המשפט, שכן הוא מצוי שם אך ורק בגופו, אולם אינו יכול לתפקד, למסור פרטים או להורות לסנגורו באיזו דרך לנקוט במהלך המשפט. כמובן שהוא גם אינו יכול להודות או לכפור בהאשמות כלפיו.
במצב זה, יש לראותו כמי שאינו נמצא בבית המשפט, ולכן ההליך המשפטי בעניינו פגום ואינו קביל. כלומר, אדם כזה נמצא על פי חוק במצב של אי כשירות לעמוד לדין.
איך נקבע שהאדם חולה נפש?
חוק סדר דין פלילי אינו מגדיר מהי אותה אי כשירות לעמוד לדין , וכך גם הוראת החוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 אינה מגדירה זאת. על כן, לעניין זה נקבע כי על בית המשפט לבחון:
כדי שייקבע כי האדם אכן חולה נפש, ולכן נמצא במצב אי כשירות לעמוד לדין - על בית המשפט לקבוע זאת. כיום אין עדיין הגדרה משפטית למונח מחלת נפש.
מתן הגדרה מדויקת למונח מחלת נפש בלתי אפשרי. הגישה המקובלת טוענת כי מצבי פסיכוזה מהווים מחלת נפש, ואילו הפרעות נפשיות אחרות כגון נוירוזה או פסיכופטיה, אינם נחשבים מחלת נפש. במצבי פסיכוזה יש פגיעה חמורה בכושר תפיסת המציאות ופגם חמור בכושר השיפוט, ולכן ברור מאליו שאדם כזה נמצא במצב אי כשירות לעמוד לדין . לעומת זאת, במצבי נוירוזה או פסיכופטיה אין בעיה כזו.
הקביעה באם מדובר באדם הסובל ממחלת נפש, יכולה להיעשות אך ורק באמצעות אבחנתו של השופט, ולצורך כך הוא נזקק לסיוע אנשי מקצוע דוגמת פסיכיאטרים, שעדותם אמינה על בית המשפט. במקרים רבים אני נתקלת במצבים גבוליים שמולידים חילוקי דעות גם בין המומחים הרפואיים ומקשים גם על ההכרעה המשפטית המתחייבת.
אני מדגישה, כי מסוגלותו של הנאשם להתמצא בהליך המשפטי אינה כוללת דרישה להיותו בעל רמה שכלית כזו שתאפשר לנהל את הגנתו באופן עצמאי, או להבין את ההליך המשפטי לפרטי פרטים. גם אדם בריא, שאינו משפטן, עלול להתקשות להבין את ההליך על בוריו, וייאלץ להיעזר בשירותיו של סנגור.
טופז, פרחאן ורוני רון - מי הוא "משוגע"?
בשלושת המקרים בית המשפט יצטרך לדון בשאלת אי השפיות וכשירות לעמוד לדין, היות וזה יהיה כאמור קו ההגנה המרכזי.
דעתי:
יחיא פארחן - בעבר נקבע כי הוא כשיר לעמוד לדין והוא גם עבד עבור המשטרה. טענת אי-שפיות: לא תתקבל!
רוני רון – שינה את קו ההגנה אחרי ששחזור והודה. טענת אי-שפיות - לא תתקבל!
דודו טופז – לאור נסיון ההתאבדות, תשובותיו לתקשורת, הצהרתו כי "אני אשתחרר ואחזור לטלוויזיה" והתדרוך שהוא מקבל מעורך הדין שלו, מובילים אותי למסקנה: טענת האי-שפיות - כן תתקבל!
רוני רון (המואשם ברצח התינוקת מרי רוז), יחיא פרחאן (המואשם ברצח דנה בנט ובעוד שלושה מקרי רצח נוספים) ודודו טופז (שעתיד לעמוד למשפט על פרשת הכאות בכירי התקשורת) לא ביצעו (לכאורה) את פשעיהם בזמן ששהו באברבנל, אך זה לא מונע מעורכי דינם לטעון לחוסר שפיות. המשותף לשלושתם הוא שכולם הודו במעשים המיוחסים ולהם והאפשרות היחידה עבורם לזכות בהקלה בעונש הוא במקרה שבית המשפט יתחשב בכך שמעשיהם בוצעו בזמן חוסר שפיות וכשלא היו מודעים למעשיהם.
טענות אלה מעוררות זעם מובן בקרב הקורבנות, בני משפחותיהם והציבור הרחב. מספיק להציץ בטוקבקים של הידיעות המדווחות על טענות ההגנה כדי לספוג את דעת הקהל שאומרת בגדול: "רוצחים הם בהגדרה לא נורמלים, אחרת לא היו רוצחים".
אני חושבת שזה המקום והזמן לבחון מקרוב ולנתח את ההגדרות המשפטיות הנ"ל:
אי כשירות לעמוד לדין
הגדרה זו מופנית לאדם הלוקה במחלת נפש ואינו יכול לתקשר מבחינה נפשית עם סביבתו. כעורכת דין פלילית הוא לא יכול לתקשר גם איתי, כסנגורית שלו, ומן הסתם אינו מתקשר גם עם בית המשפט. על כן הוא אינו יכול להיחשב מבחינה מעשית כנוכח בבית המשפט, שכן הוא מצוי שם אך ורק בגופו, אולם אינו יכול לתפקד, למסור פרטים או להורות לסנגורו באיזו דרך לנקוט במהלך המשפט. כמובן שהוא גם אינו יכול להודות או לכפור בהאשמות כלפיו.
במצב זה, יש לראותו כמי שאינו נמצא בבית המשפט, ולכן ההליך המשפטי בעניינו פגום ואינו קביל. כלומר, אדם כזה נמצא על פי חוק במצב של אי כשירות לעמוד לדין.
איך נקבע שהאדם חולה נפש?
חוק סדר דין פלילי אינו מגדיר מהי אותה אי כשירות לעמוד לדין , וכך גם הוראת החוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 אינה מגדירה זאת. על כן, לעניין זה נקבע כי על בית המשפט לבחון:
- האם הנאשם כשיר להבין את מהות הליכי המשפט?
- האם הנאשם מסוגל לייפות כוחו של עורך דין פלילי כסנגור שיפעל בשמו?
- האם הנאשם יוכל להבין מהן העדויות נגדו?
כדי שייקבע כי האדם אכן חולה נפש, ולכן נמצא במצב אי כשירות לעמוד לדין - על בית המשפט לקבוע זאת. כיום אין עדיין הגדרה משפטית למונח מחלת נפש.
מתן הגדרה מדויקת למונח מחלת נפש בלתי אפשרי. הגישה המקובלת טוענת כי מצבי פסיכוזה מהווים מחלת נפש, ואילו הפרעות נפשיות אחרות כגון נוירוזה או פסיכופטיה, אינם נחשבים מחלת נפש. במצבי פסיכוזה יש פגיעה חמורה בכושר תפיסת המציאות ופגם חמור בכושר השיפוט, ולכן ברור מאליו שאדם כזה נמצא במצב אי כשירות לעמוד לדין . לעומת זאת, במצבי נוירוזה או פסיכופטיה אין בעיה כזו.
הקביעה באם מדובר באדם הסובל ממחלת נפש, יכולה להיעשות אך ורק באמצעות אבחנתו של השופט, ולצורך כך הוא נזקק לסיוע אנשי מקצוע דוגמת פסיכיאטרים, שעדותם אמינה על בית המשפט. במקרים רבים אני נתקלת במצבים גבוליים שמולידים חילוקי דעות גם בין המומחים הרפואיים ומקשים גם על ההכרעה המשפטית המתחייבת.
אני מדגישה, כי מסוגלותו של הנאשם להתמצא בהליך המשפטי אינה כוללת דרישה להיותו בעל רמה שכלית כזו שתאפשר לנהל את הגנתו באופן עצמאי, או להבין את ההליך המשפטי לפרטי פרטים. גם אדם בריא, שאינו משפטן, עלול להתקשות להבין את ההליך על בוריו, וייאלץ להיעזר בשירותיו של סנגור.
טופז, פרחאן ורוני רון - מי הוא "משוגע"?
בשלושת המקרים בית המשפט יצטרך לדון בשאלת אי השפיות וכשירות לעמוד לדין, היות וזה יהיה כאמור קו ההגנה המרכזי.
דעתי:
יחיא פארחן - בעבר נקבע כי הוא כשיר לעמוד לדין והוא גם עבד עבור המשטרה. טענת אי-שפיות: לא תתקבל!
רוני רון – שינה את קו ההגנה אחרי ששחזור והודה. טענת אי-שפיות - לא תתקבל!
דודו טופז – לאור נסיון ההתאבדות, תשובותיו לתקשורת, הצהרתו כי "אני אשתחרר ואחזור לטלוויזיה" והתדרוך שהוא מקבל מעורך הדין שלו, מובילים אותי למסקנה: טענת האי-שפיות - כן תתקבל!