פרשת דודו טופז: על אחריות שילוחית
היום התפרסם כי גורם בחקירה מסר שדודו טופז נשבר והודה בפרשה שמסעירה את המדינה. אם אכן טופז הודה, הוא עשה טעות חמורה. העצה שלי היא לא להודות בכל מחיר, גם אם במשטרה מבטיחים לכם כי הודאה תקל עליכם בעונש עתידי. ברגע שחשוד מודה, גם אם הוא ביצע את העבירה, הוא למעשה מפחית מסיכוייו לקבל הסדר מקל.
את פרשת דודו טופז אפשר לנתח מהרבה היבטים משפטיים, אך הפעם רציתי להתעכב על נושא האחריות השילוחית. כידוע, טופז חשוד כי הוא היה ה"גורם המזמין" בתקיפות האליות של אבי ניר, שירה מרגלית וסוכן השחקנים בועז בן ציון.
השאלה המשפטית הנשאלת כאן היא מהי מידת האחריות שיש לגורם המזמין מול הגורם המבצע בעבירה מסוג זה ואיך זה כמובן משפיע על הענישה.
מהי אחריות שילוחית?
אחריות שילוחית בתחום הפלילי היא אחריות פלילית לעבירה שנעברה בידי אחר, אם מוכח כי קיים יחס של שליחות בין מבצע העבירה ובין הנושא באחריות שילוח אותו אדם. החוק רואה בחומרה הן את ביצוע העבירה בפועל ע"י פלוני, והן את מי ששלח אותו לביצוע דבר העבירה.
מי שביצע בפועל את העבירה נחשב כבעל אחריות אישית , ומי שמשלח אדם לביצוע דבר עבירה נחשב כבעל אחריות שילוחית .
באחריות שילוחית מטילים על אדם אחריות על מה שעשה אדם אחר מבלי שהוא - השולח/המשדל, עשה כל עבירה פלילית. השידול צריך להיות מופנה לאדם או קבוצת אנשים מסוימת, ולא שידול כללי (שהוא פרסום או הסתה).
אחריות שילוחית - המשדל
לשון החוק: "המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה".
המשדל הוא, אם כך, מי שגורם לאדם או קבוצת אנשים אחרת לבצע עבירה. שידול לדבר עבירה נחשב ככזה אם נעשה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ על אותו גורם שאמור לבצע בפועל את העבירה. המשדל הוא היוזם, אולם הוא איננו מעוניין "ללכלך את ידיו" ולכן משכנע אחר לבצע את העבירה במקומו - זהו שידול מובהק.
שידול הוא עבירה תוצאתית
כדי שניתן יהיה להרשיע אדם בשידול, צריך שיהיה קיים קשר סביר בין השידול לבין ביצוע העבירה. האדם המשדל נוטע במוחו של מבצע העבירה את הכוונה לבצע את העבירה. יש מקרים שבהם האדם המבצע נטול מחשבה קודמת לגבי העבירה, ויש מקרים שבהם מבצע העבירה משתעשע במוחו במחשבה על העבירה, והמשדל מחזק אותו ומסייע לו.
שידול לדבר עבירה – החטא ועונשו
כאמור, החוק הפלילי רואה בחומרה רבה שידול אדם אחר לביצוע דבר בעבירה. משום כך, אין הוא מבדיל בין חומרת העונש של המשדל לחומרת עונשו של מבצע העבירה בפועל.
לאור האמור, אם אכן יוכח, כי טופז אכן ביצע עבירת שידול אדם אחר לביצוע דבר עבירה, הוא צפוי לעונש הקבוע בחוק, ואין כל הבדל בינו לבין הגורם שביצע את עבירות התקיפה בפועל.