מה זה "שופט מוקד" והקשר להודאה כוזבת של חפים מפשע

לפני מספר שבועות הבעתי את דעתי בעניין הודאתו וזיכויו של עמוס ברנס, שנידון לפני 30 שנה למאסר עולם על רצח שלא ביצע. אחת מהסיבות לכך שבמשפט הפלילי, מודים נאשמים על לא עוול בכפם, היא הלחץ שיש מצד המשטה ובתי המשפט לסגור את התיקים במהירות האפשרית.

אומרים שטחנות הצדק טוחנות לאט - ובצדק. אולם, זו לא סיבה לגבות הודאות בכוח, רק על מנת לזרז את ההליכים המשפטיים. גזר דין לחף מפשע הוא אסון למשפט הפלילי ואסור שמקרה כמו של ברנס יחזור על עצמו.

שופט מוקד
שופט מוקד הוא שופט שעליו לטפל בעשרות תיקים ביום אחד, ולאחר שהוא שומע את הצדדים, הוא מעביר את התיק לשופט אחר שבפניו יתנהל ההליך, זאת במטרה להוריד את העומס מבתי המשפט. מה שקורה בפועל הוא שישנו לחץ על שני הצדדים להודות ולסיים את ההליך בהסדר טיעון. לכן, ברוב המקרים, הנאשמים מודים בלחץ של הצדדים.

שאלות שיש לתת עליהן את הדעת

• האם המשמעות האמיתית של המסר המועבר על ידי הסניגוריה הציבורית היא שאם הנאשם אינו יסכים להסדר טיעון, הוא מבזבז את זמנו של בית המשפט? אני מקווה מאוד שלא.


• האם הסניגוריה הציבורית רומזת לנאשם כי אם הוא יודה באשמה היא תעזור לו והוא לא ישב מאחורי סורג ובריח? אני מקווה מאוד שלא.


• האם כוונת הסגוריה הציבורית, שבמידה ויתנהל משפט, רוב הסכויים שהעומד למשפט יורשע? אני מקווה מאוד שלא.

5 נקודות לסיכום

• בית משפט אינו שוק ואין צורך להציגו בצורה הזאת


• ימי מוקד לא נועדו לצורך סגירת תיקים של נאשמים חפים מפשע


• ראיות בתיק פלילי צריך לבחון לעומק ולא במספר דקות


• בהליך "יום מוקד" מועיל לכולם פרט לאדם חף מפשע


• זכותו של אדם לנהל הליך פלילי למרות שיקח זמן רב עד אשר הצדק ייצא לאור

עמדתו של השופט דנציגר

במסגרת רע"פ 2292/08 שהתקבל בתאריך 30/3/09 (ברוב דעות) בבקשה לחזרה מהודאה (לאחר תסקיר שלילי לעונש) בטענה שההודאה ניתנה שלא מרצון חופשי, בלחץ הזמנים של "יום המוקד", התייחס לעניין השופט דנציגר:

"כאשר מדובר במי שאינו מיוצג בעת הגיעו ליום הדיון המקדמי, מקבל הנאשם ייעוץ מסנגור שאותו לא פגש אלא מספר דקות קודם לכן במסדרון בית המשפט, כאשר לכאורה נבצר מהסנגור - נוכח אופיו ואופן התנהלותו של "יום המוקד" - להתעמק בחומר הראיות. בנסיבות אלה, מתקשה אני להבין כיצד ניתן לצפות מאותו נאשם לקבל החלטה מושכלת לוותר על ניהול הליך משפטי בעניינו. האם בנסיבות כאלה ניתן לדבר על נאשם שהבין את "מלוא משמעותו של ההליך המקדמי ואת תוצאותיו? לדעתי, יש להשיב בשלילה על שאלה זו".

מן הראוי שהמופקדים על "ימי המוקד" (הן במערכת בתי המשפט, הן בתביעה והן בסנגוריה הציבורית) יתנו דעתם על החובה להבטיח לכל נאשם הליך משפטי הוגן וייצוג הולם. בפרט מכוונים דבריי לצורך לאפשר לנאשם תנאים פיסיים הולמים להיפגש עם סנגורו (במובן של מקום מפגש ראוי) ואת הזמן הסביר הדרוש לו להתייעץ עם סנגורו, שבמהלכו יתאפשר לו:

• ללמוד, בסיועו של סנגורו, את כתב האישום שהוגש נגדו


• להציג בפני הסנגור את גרסתו ואת טענותיו באשר לאירועים נשוא כתב האישום


• להבין את משמעות העבירות המיוחסות לו, את חומר הראיות הקיים בעניינו ואת העונש שעשוי להיגזר עליו היה ויורשע בדין


• ללמוד מסנגורו את פרטי הסדר הטיעון (ככל שהוצע כזה) ואת משמעותו וכן את העובדה שבית המשפט אינו כפוף להסדר הטיעון ואינו מחויב לכבדו"

שופט מוקד

טגים: ביטול כתב אישום, זיכוי, חף מפשע, מחיקת רישום פלילי, עמוס ברנס, שופט מוקד