אני בטוחה שאין מישהו שלא הזדעזע מהתמונות הקשות של הכלב בלייד, שעבר התעללות, ומול עיני המצלמה שקע ביסורים אל מותו. כבעלת שני כלבים, אני בהחלט עונה להגדרה של חובבת חיות. בעבר ייצגתי בהצלחה לוכדי חתולים, שהורשו להמשיך בעבודתם, זאת למרות החלטה להפסיק את העברתם של החתולים למכלאות "צער בעלי חיים". המשפט דאז (לחצו על תמונת הכתבה) עורר עניין רב בקרב ארגוני בעלי החיים, שגילו חילוקי דעות על הדרך שיש לטפל בחתולים המשוטטים ברחובות. אבל המקרה של בלייד הוא כמובן שונה לגמרי.

הרתיח אותי לקרוא כי מעצרו של המתעלל מקריית מוצקין הוארך רק ביום אחד! הוא לא צריל "לקבל פרס" על כך שהוא הודה במעשיו החמורים. לדעתי צריך היה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים וששחרורו יהיה מותנה אך ורק בתסקיר חיובי, כמו שנהוג כאשר מדובר בעבירה כנגד אדם. לא צריך לעשות שום אבחנה בין בעל חיים לאדם. בעלי חיים זקוקים להגנה בדיוק כמו קטינים וקשישים.
לצערי, מערכת אכיפת החוק בישראל אינה נוטה להחמיר עם המתעללים בחיות חסרי ישע וכמעט ולא מוגשים כתבי אישום בגין עבירות פליליות כנגד בעלי חיים. הענישה של המתעללים בבעלי חיים לא צריכה להיות שונה לדעתי מזו של המתעללים באנשים. מי שרוצח בעלי חיים יכול גם לרצוח בן אדם. בית המשפט העליון כבר קבע שניתן להשוות התעללות בבעל חיים להתעללות בחסר ישע, אך למיטב ידעתי לא היה מקרה שאדם ריצה מאסר בגין עבירות אלו .