בדיקת פוליגרף - האם כדאי להיבדק?

האם כדאי למי שנחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירה פלילית לעבור בדיקת פוליגרף?

בכן, התשובה אינה כה פשוטה וחד משמעית, והיא תלויה בנסיבותיו של כל מקרה.

במהלך חקירה במשטרה עשוי נחקר להישאל האם הוא מוכן לעבור בדיקת פוליגרף בנוגע לדברים אותם מסר בחקירה. החוקר עשוי לומר לנחקר כי הבדיקה עשויה לעזור לו להוכיח את חפותו, ונחקר אשר לא מקבל ייעוץ מקצועי עלול להשיב ולפעול בניגוד לטובתו האישית.

אכן, מדובר בדילמה לא פשוטה ויש להבין את הדינמיקה של החקירה ואת המשמעויות המשפטיות של תוצאות בדיקת הפוליגרף, לפני שמגבשים החלטה בעניין.

בשיטה הבדיקה הנפוצה ביותר, הנהוגה במשטרת ישראל, מנסה הבודק באמצעות סדרת שאלות לבדוק האם תשובותיו של הנבדק הינן אמת. באמצעות קריאה וניתוח מדדים של לחץ דם, דופק, נשימה ומוליכות חשמלית של העור מפענח הבודק את תוצאות הבדיקה וקובע את התרשמותו מהנבדק ומתשובותיו.

ובכן, נשוב ונשאל - האם כדאי ומומלץ לנחקר אשר מסר במשטרה את גירסתו וטוען לחפותו "להוכיח" את נכונות דבריו בבדיקה הנ"ל? כפי שנראה להלן, לא בטוח. חפותו של אדם אינה ערובה לכך כי תוצאות בדיקת הפוליגרף לא יסבכו את מצבו המשפטי.

רבים אומרים כי מכיוון שהם לא ביצעו כל עבירה ומכיוון שאין להם מה להסתיר, אין להם כל סיבה שלא להסכים להיבדק. גישה מעין זו עלולה לפגוע בנחקר אשר אינו בקיא בהליכי החקירה ובמשמעות המשפטית שלהם.

אמנם תוצאות בדיקת הפוליגרף אינה קבילה כראיה במשפט פלילי (כמו גם דבר סירובו של אדם להיבדק), ואולם אין בכך כדי למנוע את חשיפת הנחקר לסיכון. בנוסף, יש לזכור כי תוצאות הבדיקה כן קבילות ככל שהדברים אמורים בבקשות למעצרו של אדם.

ומהם הסיכונים אליהם נחשף הנבדק?

ראשית, הבדיקה איננה מהימנה ב100%. הגם שאחוזי הדיוק הינם גבוהים באופן יחסי, עדיין קיים סיכון כי גם מי שדבריו אמת – יראה כמי ששיקר בתשובותיו.

שנית, חוקר המשטרה יודע גם הוא כי בדיקת הפוליגרף איננה קבילה כראיה ולרוב הוא יציע בדיקה כאשר אין בידיו די ראיות כנגד הנחקר, ובדיקת הפוליגרף עלולה להוות מעין "מסע דיג" לקבלת אינדיקציה ואיסוף ראיות.

רף הראיות הנדרש לשם הכנת כתב אישום הינו גבוה והתרשמות החוקר אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. ואולם, את אותה אינדיקציה עשוי החוקר "להלבין" בשלב מאוחר יותר בהליכי חקירה מקובלים כגון חקירה נוספת של הנבדק, חקירת מעורבים נוספים, חיפוש ותפישת מוצגים, ביצוע מחקר תקשורת למכשירי טלפון, חדירה למחשבים וכו'.

אין זה מתפקידו של הנחקר לסייע לחוקר ולספק לו ראיות – נטל הבאת הראיות חל על המשטרה, כאשר מבחינת החשוד די בכך שיעלה ספק סביר באשר לאשמתו. הסכמה לבדיקת פוליגרף עלולה לחשוף את החשוד הנבדק לסיכונים ראייתיים בהמשך החקירה, אשר אילמלא הבדיקה לא היה נחשף אליהם.

שלישית, יתכן כי הנבדק אינו בקיא בכל היבטיו של החוק ו"יפול" בנקודה אשר לדעתו היא שולית, זניחה  או אף חוקית, ואולם ניתן להאשימו ולהרשיעו בגינה, כמובן, לאחר איסוף ראיות בעקבות הבדיקה כמפורט לעיל.

עם זאת, לבדיקת פוליגרף עשויה להיות גם תועלת לנבדק – למשל כאשר אדם נחקר בגין עבירה כלשהי ותיק החקירה כנגדו נסגר מחוסר ראיות. אותו אדם רוצה לנקות את שמו ולשנות את עילת הסגירה ל"חוסר אשמה", כמובן שבדיקת פוליגרף אשר תוכיח את חפותו תסייע לו בבקשתו לשינוי עילת הסגירה.

לפיכך, מומלץ כי בטרם יסכים חשוד להיבדק בפוליגרף (גם אם הוא חף מפשע), יקבל ייעוץ מקצועי מעורך דין הבקיא בתחום זה, אשר יבדוק ויעריך הן את המצב הראייתי בתיק החקירה והן את ההשלכות המשפטיות הנובעות ממנו.