עצרו אותי. אני הולך לכלא, נתראה בעוד כמה שנים. כן, זה מה שהרבה אנשים חושבים כשעוצרים אותם בגין עבירה פלילית. והגיע הזמן שתדעו. 
גם אם עצרו אתכם, זה לא אומר שירשיעו אתכם ולכן אל תרתמו את הסוסים לפני העגלה.

תאמינו או לא, ישנם עצורים שלא מבלים בבית מעצר אפילו יום, למה. סביר להניח שיש להם עורך דין פלילי שיודע לשחק נכון עם הקלפים שבידיו. כן, זה שחרור ממעצרים זה קצת כמו פוקר. הכול תלוי במה אתה חושף ומה אתה מסגיר.

אם עצרו אתכם בחדש למעורבות בעבירה פלילית, הפרקליטות יכולה לדרוש מעצר ימים, כלומר מעצר עד הגשת כתב האישום, לצרכי חקירה וביסוס תיק הראיות נגדכם.

יש הרבה עצורים שפשוט לא מבינים למה הם צריכים לשהות בבית מעצר אם הגשת כתב אישום נגדם, עדיין מוטלת בספק ופה לבחירת עורך דין טוב יש השפעה מכריעה על התהליך שיקבע איפה תבלו את הימים עד ההחלטה אם אכן להגיש נגדכם כתב אישום ועל איזה סעיף.

תארו לעצמכם שהייתם צריכים לבלות את הימים בבית מעצר, בתנאי כליאה צפופים, רחוקים מהסביבה הטבעית שלכם.
מעצר בבית מעצר זהו אינו פיקניק וסביר להניח שאם מדובר במעצר ראשון, החוויה הזו הולכת להותיר לכם צלקת, לא משנה מה יהיה השלב הבא.

 העבירה, העבר שלכם, הסיבה בגינה ביצעתם את העבירה וחוזק הראיות שנגדכם, הם רק חלק מהקלפים איתם עורן דין פלילי טוב משחק בדיון על מעצר ימים.

למדינה  מאוד נוח לשכן את כל העצורים בבית מעצר, למה להסתכן בבריחה, מה אכפת להם מהצפיפות, הפעלת המנגנון הבירוקראטי או הנזק הנפשי שיגרם לכם, עקב מעצר ימים לפני בכלל שהגישו כתב אישום. הכי קל לפעול בשיטת העדר, נעצר, נכנס למעצר ימים ואז אלוהים גדול. בגלל זה השחקן שבפינה שלכם חיוני כל כך, הוא זה שרואה רק אתכם ולא את הסטטיסטיקה.

מעבר למעצר ימים, ישנו מעצר עד תום הליכים, אשר למעשה מתקיים אחרי הגשת כתב האישום. גם פה, נטיית לב התובעים היא תמיד לנעול ולזרוק את המפתח ואם חשבתם שבמעצר ימים אתם זקוקים לעורך דין פלילי טוב, במעצר עד תום הליכים, אתם צריכים שחקן פוקר מצטיין. בשלב זה כבר יש ראיות הקושרות אתכם אל העבירה, כתב אישום כבר הוגש ולמעשה מתחיל מה שנקרא שלב גיבוש התיק נגדכם.  בשלב זה של מעצר ימים, עורך הדין שלכם יצטרך לעבוד קשה יותר על מנת להוכיח מדוע אין צורך במעצר בשלב זה של החקירה.

שחרור ממעצרים, זה אפשרי גם בנסיבות מחמירות.
עורכת דין נגה ויזל, משיגה תוצאות בעבורכם.
מעצר עד תום הליכים בגין אלימות קשה במשפחה- שחרור ממעצר
מ"ת 3916-04-10 29.4.10
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בגין עבירות חמורות של אלימות במשפחה .ע"פ כתב האישום הנאשם הכה את אשתו באגרופים בראשה ובפניה סטר לה ובעט בה ונשך אותה .העבירה בגינה הוגש כתב אישום כלפי הנאשם -תקיפה בנסיבות מחמירות .

נטיית בית המשפט הינה לאשר מעצר עד תום הליכים, במקרים בהם מדובר בעבירות חמורות של אלימות במשפחה,בעיקר במקרים בהם ישנן עדויות פיזיות לעבירה. באמצעות ייצוג מקצועי והבאת הוכחות תומכות למצבו של החשוד בעת התקיפה, הצליח משרד עו"ד נגה ויזל, למנוע מעצר עד תום הליכים ולהשיג שחרור עד להגשת כתב אישום.

 להצלחות בתחום שחרור ממעצרים לחץ כאן

החופש הגדול והימים החמים, מושכים החוצה צעירים רבים המבקשים למצוא לעצמם תעסוקה ועניין, כי כמה אפשר כבר לשבת מול הטלוויזיה והמחשב. בימים של חוסר מעש, יש עליה משמעותית בעבירות קטינים ולכן חשוב להיות עם האצבע על הדופק ולדאוג שמה שהתחיל כפלירט של קיץ, לא יתפתח לקשר ארוך עם מערכת המשפט.

אם גם לכם נדמה שבחופש הגדול שיקול הדעת של המתבגר שלכם נזרק מהחלון, אתם לא לבד. אולי זה החום, השעמום, העובדה שסוף סוף אין מסגרת או סתם הרצון לעשות משהו נועז, שמוביל צעירים רבים לבצע עבירות פליליות, במתכוון ולרוב שלא במתכוון, מבלי לחשוב מעבר למה שקורה באותו הרגע.

קחו את המקרה של שלושה חברים שהחליטו שיכול להיות נחמד לפרוץ לכמה בתים בשכונה, לראות מה אפשר לקחת בשביל להעביר את הזמן, או את אותו צעיר שהחליט שהחופש הגדול הוא זמן מעולה להתחיל לחלק כדורי אקסטזי לחברים בשכונה ולעשות קצת כסף כיס. המילה עבירות קטינים בכלל לא עברה להם בראש, הם נהנים, מה הם כבר עשו, קצת התפרקות לפני שחוזרים לספסל הלימודים המאיים.

כמה חבל שבמערכת המשפט אין חופש גדול. עבירות קטינים הם עבירות לכל דבר וכאשר הילדים שלכם יצטרכו לתת עליהן את הדין, זה ממש לא משנה אם מדובר בחופש גדול. מה כן יכול לשנות, עורך דין פלילי טוב.

איך תצילו את החופש הגדול

לא משנה מה סוג העבירה בגינה נעצר הילד שלכם, לפני שהוא פותח את הפה ומתחיל להסביר איך רק רצה להעביר את הזמן, מה הביג דיל ומה רוצים ממנו, תדאגו שיקבל ייעוץ משפטי, רצוי לפני החקירה, כך שלא יגיד שטויות.

השעמום עלול לדחוף צעירים לבצע עבירות מרחיקות לכת, מעבר לוונדליזם או פריצה.
כך היה עם כמה חברים שהחליטו שלהכריח צעירה מהשכונה לקיים איתם יחסי מין, זו דרך מעולה להפוך סתם יום משעמם ליום עם פעילות. בשבילם זה נגמר בזה, בשביל מערכת המשפט מדובר בעבירת מין, אינוס קטינה ואם לא תפעלו נכון, למעשה חסר המחשבה הזה, עלולות להיות תוצאות הרסניות ומקטלגות.

בתור הורים עליכם להפעיל שיקול דעת ולא ליפול למלכודת הראש הקטן. הצעיר שלכם יגיד לכם, זה שום דבר, לא התכוונתי, החוקר הזה לא מבין מהחיים שלו, מה צריך עו"ד, מה אני פושע ? נכון, אף הורה לא רוצה להפוך את חופשת הקיץ לסיוט קיץ, אבל זה בדיוק מה שיקרה אם תחשבו שעבירות קטינים אפשר לטאטא מתחת לשטיח.

בסדרה המדוברת "צווארון לבן" מסתובב מאט בומר, זייפן רב מעללים, עם איזוק אלקטרוני על הרגל, כך שבכל רגע נתון, יכול סוכן הFBI לעקוב אחריו ולוודא שהוא לא חורג מהרדיוס שהוגדר עבורו.

 נכון, בומר יצא מהכלא, על מנת לסייע לתפוס עבריינים אחרים ונכון, מדובר בסדרת מתח, אבל גם פה בארץ, בבתי משפט רגילים לחלוטין, אפשר לפגוש איזוק אלקטרוני שלמעשה מבטיח מעצר בית מלא, בלי באמת להיות בכלא. .

איזוק אלקטרוני הוא מכשיר איתור, המוצמד לרגלו או ידו של העצור ומאפשר למעשה מעקב קבוע אחרי מקום הימצאו. גבולות הגזרה יכולים להיות ביתו של העצור, מה שנקרא מעצר בית, או רדיוס מסוים בסביבה, כך שאותו עצור יכול להיות נייד באותו רדיוס מגביל. ברגע שהוא חורג ממה שהוגדר לו, האיזוק האלקטרוני מתריע על בעיה.

אין ספק כי שהייה מחוץ לכלא, גם בתנאים מגבילים, עדיפה על שהייה בין סורג ובריח, בייחוד כאשר מדובר על עבריינים צעירים, להם זו עבירה ראשונה. היכולת של מערכת המשפט לשלוט כיום על עצורים בשלט רחוק היא מהפכה בלתי נתפסת, לא רק מבחינת היכולת להימנע מצפיפות אוכלוסין בתוך הכלא, אלא גם מבחינה פסיכולוגית, המאפשרת לאותם עצורים להימנע מחויית הכלא הטראומטית.

חישבו על זה כך, הטכנולוגיה המפותחת הזו של איזוק אלקטרוני, מאפשרת אכיפה של החוק מכל מקום ובכל זמן, לעצורים השוהים במעצר בית, מבלי לייעד מקום פיזי, כוח אדם או מערכת שלמה סביב קליטתם בכלא. זהו צעד גאוני, המציע חלופת מעצר השומרת על נורמליזציה ויחס הוגן כלפי עצורים מיועדים למעצר בית.

אבל אם זה כל כך גאוני, למה לא כל עצור מסתובב עם איזוק אלקטרוני במקום להיות בכלא ?
נתחיל מזה שמדובר באלטרנטיבה המיועדת אך ורק לעצורים תואמי מעצר בית. עצורים עד תום הליכים או למשל, עבריינים שאינם מוגדרים כמסוכנים לחברה . בית המשפט ישקול אלטרנטיבה של איזוק אלקטרוני, כאשר הוא מוצג על ידי עורך דין פלילי ויש מאחוריו רציונאל הגיוני. כך למשל, עבריין שזהו לו מעצר ראשון, עבירה שאינה נחשבת כסיכון בטחוני או חברתי או כאשר מדובר על עצור שלדעת הגורמים המעורבים לא תהיה לו עבירה נוספת בעתיד.

כל הנימוקים הללו ונימוקים נוספים המיוחסים לאופי העבירה ואופי העצור, צריכים להעלות בדיון המתאים, על ידי עורך דין פלילי, כך שבית המשפט ישקול את החלופה ויאשר איזוק אלקטרוני במקום מעצר בבית כלא.

לא משנה אם מדובר על מעצר עד תום הליכים או תקופה ממושכת יותר, תנאי הכליאה בארץ, יכולים לערער גם את הקשוחים מבנינו. אם אתם מתאימים לקריטריונים המאפשרים איזוק אלקטרוני, אתם חייבים לפנות לייעוץ משפטי ולבדוק את החלופה, לפני שתגיעו לכלא !

מצגת-פיקוח-אלקטרוני

יש סביבנו נשק חזק מאוד, עוצמתי לעיתים מכל נשק אחר. קוראים לו מילים. או ליתר דיוק, קוראים לו החלטה. החלטה של אישה להעליל על בן זוגה, על מנת לפגוע או לנקום בו ובכך לסבך אותו בפלילים. אנחנו כל הזמן שומעים על גברים שמכים נשים, אבל האם עצרנו רגע לחשוב על זכויות הגבר.

כן, תתפלאו לשמוע. גם לגברים יש זכויות. נרצה או לא, שוביניסטי או כן, גברים עדיין נחשבים לבעלי כוח רב יותר, לפחות כשזה מגיע להיבט הפיזי של חיינו. קל לנו יותר להאמין שגבר הכה אישה או כפה עליה יחסי מין וכשאישה ממררת בבכי תיאטרלי ומצהירה על אלימות מצד בן הזוג, זכויות הגבר עפות מהחלון.

כך קרה במקרה של י, שהיה בעיצומו של הליך גירושין דקרוני, תלונה אחת קטנה במשטרה הספיקה על מנת להצמיד אותו עם הגב לקיר, וויתור מיידי על הבית המשותף, או תיק פלילי במשטרה. שתי האופציות תודו, לא ממש נעימות.

תלונת שווא הפכה לנשק חם בידיהן של נשים קנאיות, ממורמרות וננטשות, שהבינו את כללי המשחק הרגשי והחברתי שקורה פה. רובן בכלל לא מבינות איזה מפולת שלגים הן מתחילות במילה אחת קטנה, בהאשמת שווא שלא הייתה ולא נבראה. אף אחת מהן לא עוצרת לחשוב שגם לגבר יש זכויות.

אז מה צריך לעשות שמוגשת נגדך תלונה שווא בגין אלימות ?

• בשלב הראשון חשוב שתבין את הסיטואציה לעומקה, תבדוק את הנתונים והעובדות בצורה יבשה. אם אתה נמצא בהליך גירושין, סכסוך עם בת הזוג, נטישה של מאהבת שלא בהסכמה, סביר להניח שהמהלומה הזו נובעת מכעס טהור או רצון לנקמה.
• אחר כך מגיע השלב שבו אתה חייב לעמוד על זכותך להליך הוגן ולייצוג נכון. גבר שהואשם באלימות כלפי בת הזוג וזכויותיו נפגעו, ימצא את עצמו בודד מאוד במערכה. אף אחד לא אוהבים גברים כאלה, לאף אחד אין אמפתיה ויותר מזה, לאף אחד לא אכפת מזכויות הגבר ברגע זה, אז לפחות תדאג שיהיה משהו בפינה שלך.
• ופה מגיע הרגע שבו אתה צריך לאסוף הוכחות ולהתחיל להוכיח שלא דובים ולא יער. זה הזמן לשים לב אם בשיחות עם המתלוננת היא משמיעה איומים, אפילו מרומזים, אם היא מתחילה לחזור על אירועים חסרי חשיבות כמו טריקת דלת, הרמת קול, בנוכחות אנשים אחרים. אם יש לה עבר של עלילות שווא על אנשים ובייחוד גברים, האם יש לה היסטוריה של מערכות יחסים שהסתיימו בצורה לא טובה, האם הוכח שהיא שיקרה בעבר על נושאים מהותיים. את כל הנתונים האלה אתה חייב לאסוף ולהביא לידיעת עורך הדין על שיידע כיצד לנפץ ולהוכיח אחרת.

חשוב שתבין, כל תחום זכויות הגבר, עוד זקוק לחינוך שוק אמיתי. זה יושב על מקום לא טבעי בחינוך שלנו. לרבים עדיין קשה להאמין שמישהו ובייחוד אישה, תעליל בצורה מכוערת כל כך על מישהו אחר, תסכן את עתידו ותהרוס את חייו, בעבור משהו שלא קרה. בשביל זה אתה חייב לבוא לפרשה עם עיניים פקוחות ומוכן להילחם על זכותך.

פדופיליה ועבריינות מין בכלל, הן עבירות קשות לא רק מבחינה משפטית, אלא גם מבחינה חברתית ומוסרית. המוח האנושי מתקשה לקלוט עבירות מין ובעיקר עבירות מין, המופנות כלפי ילדים. המכנה המשותף הרגיש ביותר אצל כל אחד מאיתנו.

כל פגיעה בילד היא פגיעה שתשאיר חותם לאורך שנים וברבות הימים יכולה להשפיע על עיצוב זהותו האישית ולעיתים אף המינית. זהו תחום אפל, שחור, מילה שכל אזרח רוצה למחוק מהלקסיקון, להסיט את הוילון ולהתעלם ממנה. כאילו היא לא קיימת, כאילו שאין פדופיליה בעולם.

אז זהו, שיש. ולא משנה כמה נעצום את העיניים, זה כאן בנינו. פדופיליה, כך מתחילים להבין במרוצת השנים, היא בעיה ביולוגית. חוסר יכולת לשלוט בדחף מיני, המופנה כלפי ילדים, בנים ובנות כאחד. דווקא בגלל עובדה זו, זה התחום הקשה ביותר לטיפול ושיקום. גם אם לפדופיל יש הבנה מלאה כי מעשיו אינם נורמטיביים, קשה לו לשלוט בדחף.

שליטה בדחפים היא בעיה פיזית ולא רק התנהגותית. צורך במין הוא כמו הצורך לאכול, לשתות, אז איך אפשר לומר לאדם שנמשך לילדים, תפסיק ? כרגע מערכת האכיפה כולאת את הפדופילים מאחורי סורג ובריח, אך מה קורה כאשר הוא משתחרר? הוא יכול לשלוט בעצמו ברמה הקוגניטיבית, לומר לעצמו שהוא אינו רוצה יותר לפגוע בילדים, להיות מוקצה בחברה. אך מספיק רגע אחד, ילד אחד שיעורר רגש מיני והפדופיל עלול לחזור לסורו.

מה עושים היום בכל הנוגע לפדופיליה ?
היות ופדופיליה היא בעיה קיימת ומוכרת, ישנן היום מספר דרכים להתמודד איתה, כל חברה בהתאם לחוקי המוסר והנורמות המקובלות בה. זה יכול להיות פתרון בלתי הפיך של כריתת אשכים, טיפול תרופתי כדוגמת ה הפרוורה או ה האנדרוקור או ה דקטרפיל   וחלה בפתרון האהוב והנפוץ כל כך, של כליאת אותם עברייני מין מאחורי סורג ובריח, ללא כל הליך שיקומי.

כל התרופות המוצאות כיום לסירוס ודיכוי יצר מיני אצל פדופילים, הינן תרופות בעלות רמת סיכון גבוה, עם תופעות לוואי ויכולת לגרום לנזקים ארוכי טווח, החל מסכרת, לחץ דם, פגיעה בתפקודי כבד, בריחת סידן ועוד.

כאשר אנו משתמשים בתרופות אלה על פדופילים, אנו למעשה דנים אותם לחיים של סבל גופני ובעיות בריאותיות רבות, אך ורק בשל הדחף המיני שלהם והרצון שלנו כחברה לשלוט בהם, מבלי לחשוב על איכות חייהם. שלא לומר שכל התרופות הללו, יקרות מאוד ומוצעות היום רק בשוק הפרטי ועל חשבונו של הפדופיל. חיים עם בעיות בריאות ואפילו סכנת מוות, פגיעה בכיס ובאיכות החיים, מה הפלא שפדופילים רבים בוחרים פשוט שלא להשתקם.  

אז מה צריך לעשות בהמשך
צריך כאן מנגנון שיקומי מודע וחזק, אשר משלב בין טיפול כימי תרופתי, לטיפול התנהגותי ופסיכולוגי. פדופילים רבים חוו התעללות מינית בילדותם, בתקופת עיצוב הזהות המינית, כך שמעבר למרכיב הביולוגי, זה מה שהם יודעים וחווים כאהבה וסיפוק צורך מיני. חלקם בעלי נטייה הומוסקסואלים ויש להם קשיים בפיתוח מערכות יחסים בוגרות, עם גברים אחרים, מפחד, בושה או דחייה ולכן ילדים הם הפרטנר האולטימטיבי. כך או כך, פדופיליה זו בעיה רבת מישורים ויש לטפל בה ככזו.

כמו שמטפלים היום בנטייה לאלימות או בהתמכרות לסמים, כך חייבת המדינה להתייצב ולספק פתרונות ארוכי טווח ולא רק מנגנון אכיפה שירחיק את אותם אנשים מהחברה לתקופה זו או אחרת.

כליאה של פדופילים היא פלסטר על יד שבורה. ברירת מחדל עלובה. טיפול אמיתי בבעיה, מחייב הקצאת משאבים וכוח אדם ולא פחות חשוב, למידה אמיתית ומעמיקה של תחום הפדופיליה בעולם. לעבירות מין אין הגבלה גיאוגרפית, דתית או לאומית. היא אינה מבדילה בין עשיר לעני ובין שם לפה.